עבודה סוציאלית (עו"ס)

בתוך המקצוע יש עיסוקים שונים: יש עובדים סוציאליים שעוסקים בעיקר בליווי מעשי, בשיקום ובעבודה בקהילה, ויש מי שמתמקצעים בטיפול רגשי, שיחות טיפול עם יחידים, משפחות וקבוצות, המוכרים בשדה כעובדים סוציאליים קליניים. טיפול רגשי נעשה גם בידי עובדים סוציאליים בלי התיאור הזה.[5][4]

הטיפול עצמו הוא פגישות קבועות שבהן מדברים על מה שמעסיק וכואב, ומחפשים יחד דרכי התמודדות. ההכשרה של עובד סוציאלי רואה את האדם גם בתוך הנסיבות של חייו, המשפחה, הקהילה והמסגרות, וזה חלק מהמבט בטיפול. עבודה סוציאלית טיפולית מתקיימת במסגרות כמו מרפאות פסיכיאטריות ובתי חולים, לצד מסגרות רווחה נוספות.[3][5]

החוק שומר את העיסוק ואת התואר עובד סוציאלי למי שרשום בפנקס העובדים הסוציאליים, ולפי החוק טיפול הוא חלק מהעיסוק של כל עובד סוציאלי רשום: החוק לא מבחין בין עובד סוציאלי קליני לאחר. עובד סוציאלי קליני הוא תיאור מקובל בשדה למי שהתמקצע בטיפול דרך התואר השני או הכשרות אחריו, לא מעמד שנרשם בנפרד בפנקס.[3]

עם זאת, קוד האתיקה של המקצוע קובע שעובד סוציאלי לא יקבל לאחריותו משימות שאין לו הידע והכישורים הדרושים לביצוען, ומחייב אותו להיוועץ באנשי מקצוע כל אימת שהייעוץ יועיל ללקוח.[8]

בעבודה סוציאלית ההכשרה הבסיסית היא התואר עצמו: תואר בוגר בעבודה סוציאלית ממוסד להשכלה גבוהה מוכר בישראל. בשתי תוכניות שבדקנו התואר נמשך שלוש שנים, ובתוכו יש הכשרה מעשית מודרכת בשטח, שמתחילה כבר בשנה הראשונה וגדלה בהדרגה לאורך הלימודים.[3][6][7]

החוק מכיר גם בתואר או בתעודת גמר בעבודה סוציאלית ממוסד מחוץ לישראל, כאשר השר הכיר במוסד ובתואר לאחר התייעצות עם המועצה.[3]

אחרי התואר, ההכשרה הטיפולית משתנה ממטפל למטפל: יש מי שלמד מסלול קליני בתואר השני בעבודה סוציאלית, ויש מי שהוסיף הכשרות טיפוליות אחרי התואר, בהשתלמויות ובתוכניות מחוץ לאקדמיה. החוק לא דורש הכשרה מוגדרת אחת בשביל לטפל.[5]

ההכשרה המעשית המודרכת נמצאת בתוך התואר עצמו, והחוק אף מתיר לתלמיד במוסד מוכר לעסוק בעבודה סוציאלית במסגרת לימודיו. ולכן, לפי החוק, הרישום בפנקס מותנה בתואר בלבד, בלי דרישת התמחות או סטאז' אחרי הלימודים.[3]

משרד הרווחה והביטחון החברתי מפקח על המקצוע ומנהל את פנקס העובדים הסוציאליים לפי חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו 1996. האחריות נמצאת באגף הפרופסיה לעבודה סוציאלית, ובראש הרישום עומדת רשמת העובדים הסוציאליים שמונתה בידי שר הרווחה והביטחון החברתי.[2][3]

הפיקוח כולל גם מנגנון משמעת: החוק מקים ועדת משמעת, בראשות מי שכשיר לכהן כשופט, שדנה בתלונות על עובדים סוציאליים.[3]

האתר בודק את זהות האדם ואת הרישום שלו בפנקס העובדים הסוציאליים, מול אותו מאגר פומבי שגם הקורא יכול לבדוק בעצמו: יש אפשרות לחיפוש במאגר הפומבי. התג זהה לכל עובד סוציאלי רשום, עם הכשרה קלינית או בלעדיה. בפנקס רואים את הרישום עצמו, בלי הבחנה בין קליני ללא קליני. את ההכשרה הטיפולית אפשר לראות במסמכי ההכשרה שהמטפל מציג, ולשאול אותו עליה.[2][1]

למקצוע רחב כמו עבודה סוציאלית אין ציון יעילות אחד. מחקרי יעילות בודקים תמיד שילוב מסוים: איזו שיטה, לאיזה קושי, אצל מי. לכן את מה שידוע מהמחקר מציגים עמודי השיטות במרכז הזה, כל שיטה והראיות שלה.