מיינדפולנס (קשיבות)

מיינדפולנס, קשיבות בעברית, הוא תרגול של פיתוח מודעות לרגע הנוכחי באמצעות תשומת לב יציבה, ערה וידידותית. בתרגול מפנים את הקשב לתחושות גופניות, לרגשות ולמחשבות כפי שהם, בלי שיפוט ובלי לנסות לשנות אותם באותו רגע; חלק מרכזי בכך הוא התחברות מחודשת לגוף ולתחושות שהוא חווה ברגע נתון.[1][2]

מיינדפולנס אפשר לפגוש בשלושה לבושים: תרגול אישי יומיומי, תוכנית קבוצתית מובנית עם פרוטוקול קבוע, וכלי נוסף בתוך עבודתו של בעל מקצוע טיפולי. הוותיקה בתוכניות הקבוצתיות היא תוכנית שמונת השבועות להפחתת מתח, בראשי התיבות MBSR, שפיתח ג'ון קבט-זין ב-1979 במרכז הרפואי של אוניברסיטת מסצ'וסטס; ולצדה תוכנית מבוססת-קשיבות למניעת חזרת דיכאון, בראשי התיבות MBCT, שצמחה מהתרגול והמבנה של הראשונה ומשלבת בתוכה טכניקות מטיפול קוגניטיבי התנהגותי.[9][10]

בתוכנית הקבוצתית המובנית נפגשים פעם בשבוע לאורך שמונה מפגשים, לומדים תרגילי קשיבות בהדרגה ומתרגלים אותם גם בבית בין המפגשים.[9]

את מיינדפולנס מציגים מנחים מוסמכים שמגיעים מרקעים שונים, ולצדם בעלי מקצוע טיפולי כמו פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים קליניים שמשלבים אותו ככלי נוסף בעבודתם הטיפולית. מיינדפולנס יכול להיות תחום העיסוק המרכזי שמטפל מציג, או שיטת עבודה נוספת אצל מי שמגיע ממקצוע אחר. ההכשרה שכל מטפל עבר והניסיון שצבר הם מה שמספר את הסיפור.[1][5]

מתכונת ההכשרות נעה בין קורס של כשמונה חודשים לתוכנית תלת-שנתית, והלימוד בכולן במפגשים קבועים. יש תוכניות שכוללות גם ריטריט הכשרה מרוכז ופרקטיקום שבו המשתתף מנחה קורס מלא בליווי הדרכה.[7][5][4]

בדקנו 6 תוכניות הכשרה והעמקה חיות למיינדפולנס בישראל. מהן 3 פרסמו היקף שעות אקדמיות מלא, בין 104 ל-601 שעות; הפער הרחב נובע מסוגי המסלולים השונים. בשאר לא פורסם סכום שעות, ואחת מהן היא תוכנית העמקה שמצהירה בעצמה שהיא לא מסמיכה להנחיה בפני עצמה, אלא משמשת תשתית להכשרה עתידית. ייתכנו תוכניות נוספות מחוץ למדגם.[4][7][6][5][8]

בהיעדר חוק, תוכן ההכשרה ותנאי הקבלה משתנים בין תוכניות. אפשר לשאול את המטפל איפה למד, מה כללה ההכשרה ומה הניסיון שלו.

המדינה לא מפקחת על מיינדפולנס כתחום נפרד. מי שמגיע אליו ממקצוע טיפולי מוסדר ומשלב אותו ככלי בעבודתו נשאר תחת הפיקוח של אותו מקצוע. את ההכשרות עצמן קובעים בפועל הגופים שמלמדים אותן.[3]

לא נמצא גוף גג ישראלי או מרשם שמרכז את מנחי המיינדפולנס. התעודה שמקבל בוגר ניתנת מטעם הגוף שהכשיר אותו, וכלליו חלים רק על מי שהוא הכשיר.[4]

השם מנחה מיינדפולנס לא שמור בחוק, ולכן השם לבדו עוד לא מעיד על הכשרה. כאן נכנס האימות: התג מאשר שמסמך הכשרה קיים, שייך למטפל ותואם את מה שהצהיר: התוכנית, הגוף שהנפיק והדרגה.

מחקר מקיף שריכז 209 מחקרים ו-12145 משתתפים בדק את היעילות של טיפולים מבוססי מיינדפולנס במגוון קשיים. הטיפול נמצא יעיל באופן משמעותי בהשוואה למצב שלפני הטיפול ובהשוואה לקבוצות המתנה, ויעיל גם בהשוואה לטיפולים פעילים אחרים; החוקרים מציינים שהוא יעיל במיוחד להפחתת חרדה, דיכאון ולחץ.[11]

מטא-אנליזה שריכזה נתוני מטופלים בודדים מתשעה מחקרים, 1258 מטופלים עם דיכאון חוזר שכבר החלימו ממנו, בדקה תוכנית מבוססת-קשיבות למניעת חזרת דיכאון. בתוך מעקב של כ-60 שבועות הסיכון לחזרת הדיכאון היה נמוך יותר בקבוצת התוכנית, גם בהשוואה למי שלא קיבל אותה וגם בהשוואה לטיפולים פעילים אחרים, ובהם תרופות נוגדות דיכאון.[12]

יש עיגון קליני נוסף: הנחיה בריטית מציעה תוכנית קבוצתית מבוססת-קשיבות כאחת מכמה אפשרויות לטיפול בדיכאון פחות חמור במבוגרים, ולשקול אותה גם למניעת חזרת הדיכאון אצל מי שנמצא בסיכון גבוה יותר.[13]

המחקרים בדקו את התוכנית עצמה, לא הכשרה מסוימת, והתוצאות הן ממוצע של אנשים רבים שנבדקו, לא הבטחה שהתרגול יעזור לכל אחד באותה מידה.

אלו דוגמאות, לא רשימה מלאה. אפשר לשאול את המטפל אם הקושי שמתמודדים איתו מתאים לסוג הטיפול שהוא מציע.