פסיכותרפיה

הטיפול נעשה בשיחה, בקשב ובפרשנות, ומתמקד בזיהוי רגשות, מחשבות והתנהגויות טורדניות ובעבודה לשנות אותם ולהתמודד איתם. על פי מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, השם כולל בתוכו כמה משפחות של גישות, ובהן הגישה הקוגניטיבית ההתנהגותית והגישה הפסיכודינמית, ולכל אחת מהן עמוד נפרד במרכז ההשוואה שמסביר אותה בפני עצמה. משך התהליך משתנה בהתאם לגישה ולקושי, והטיפול ניתן גם במתכונת פרטנית וגם במתכונת קבוצתית.[1]

מי שעוסק בפסיכותרפיה יכול להיות בעל מקצוע מוסדר, כמו פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, שהוסיף עליו הכשרת פסיכותרפיה, וגם מי שפסיכותרפיה היא הכותרת המקצועית הראשית שהוא מציג. ההכשרה שכל מטפל עבר והניסיון שצבר הם מה שמספר את הסיפור. זו גם התשובה לשאלה הנפוצה מה ההבדל בין פסיכותרפיסט לפסיכולוג או לעובד סוציאלי: פסיכולוג ועובד סוציאלי הם מקצועות מוסדרים בחוק, ופסיכותרפיסט הוא שם להכשרה בטיפול בשיחה, שיכולה לבוא לצד מקצוע כזה או בלעדיו. אותו אדם יכול להיות גם וגם.[1]

ההכשרה המקובלת בתחום היא תוכנית תלת-שנתית. לומדים בה גישות טיפול, פסיכופתולוגיה, כלומר הבנת הקשיים הנפשיים ואבחונם, ותיאוריה של התפתחות, לצד עבודה טיפולית בליווי הדרכה.[4][6]

התקן שקבע האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה לתוכנית שהוא מכיר בה נותן מושג על ההיקף: 600 שעות אקדמיות לפחות בשלוש שנות לימוד, 200 שעות עבודה טיפולית בליווי הדרכה ו-100 שעות הדרכה. אלה כללי איגוד, לא חוק שחל על כולם.[6]

בדקנו 8 תוכניות פסיכותרפיה שמשלבות כמה גישות טיפול. שתיים מהן פרסמו את ההיקף הכולל בשעות: 346 ו-672 שעות. שאר התוכניות פרסמו רק משך בשנים, פירוט מפגשים או רכיבי הדרכה ועבודה מעשית בלי סכום כולל. המתכונת: חמש מתוך השמונה הן תלת-שנתיות, אחת משלבת מסלול דו-שנתי ותלת-שנתי, אחת ארבע שנים וחצי ואחת בלי משך מפורסם. ייתכנו תוכניות נוספות מחוץ למדגם.[11][12][13][14][15][16][17][18]

אפשר לשאול את המטפל איפה למד, מה כללה ההכשרה ומה הניסיון שלו.

המדינה לא מפקחת על תחום הפסיכותרפיה. מי שמגיע אליו ממקצוע מוסדר נשאר תחת הפיקוח של המקצוע שלו, ומי שמציע פסיכותרפיה בלי מקצוע מוסדר ובלי חברות באיגוד, אין גורם שמפקח עליו.[1]

שני איגודים מקצועיים פועלים בתחום כשכבה של בחירה: הם מכירים בתוכניות הכשרה וקובעים כללים לחבריהם, והכללים האלה חלים רק על מי שבחר להצטרף.[4][6]

השם פסיכותרפיסט לא שמור בחוק, ולכן השם לבדו עוד לא מעיד על הכשרה. כאן נכנס האימות: התג מאשר שמסמך הכשרה קיים, שייך למטפל ותואם את מה שהצהיר: התוכנית, הגוף שהנפיק והדרגה.

את התחום הזה תפגוש גם בארגז הכלים של מטפל, לצד הכותרת המקצועית שלו, והכותרת היא שקובעת איזה תג מוצג. כשהכותרת היא מקצוע עם רישום או רישיון מהמדינה, התג מאמת את המקצוע.

אין ציון מחקרי אחד לפסיכותרפיה כמכלול: זהו שם כולל למשפחה של גישות, וכל גישה נחקרת בנפרד מול קושי מוגדר. הנחיות קליניות, כמו הנחיית נייס הבריטית לדיכאון במבוגרים, ממליצות על טיפול מוגדר במצב מוגדר, ולא על פסיכותרפיה כמונח כולל.[8]

מבט רחב יותר על כלל הגישות מגיע מסקירת-על שריכזה 102 מטא-אנליזות על טיפול תרופתי ופסיכותרפיה במגוון קשיים נפשיים במבוגרים: העוצמה הממוצעת שנמצאה לפסיכותרפיה הייתה דומה לזו שנמצאה לטיפול תרופתי, וברוב ההשוואות העוצמה הייתה מתונה. הסוקרים עצמם מציינים שהסיכון להטיה היה גבוה בחלק ניכר מהמחקרים.[9]

המחקרים בדקו את הגישות הטיפוליות עצמן, לא תוכנית הכשרה מסוימת, והתוצאות הן ממוצע של אנשים רבים שנבדקו, לא הבטחה שהטיפול יעזור לכל אחד באותה מידה.

אלו דוגמאות מתוך מחקר עשיר, לא רשימה מלאה, וכל שיטה מוסברת בעמוד משלה במרכז ההשוואה. אפשר לשאול את המטפל אם הקושי שמתמודדים איתו מתאים לסוג הטיפול שהוא מציע.