טיפול מיני

טיפול מיני מתבצע בשיחה, בלי מגע פיזי בין המטפל למטופל ובלי עירום, למעט בדיקה רפואית שמבצע רופא או טיפול פיזיותרפי. זו שאלה שעולה אצל פונים רבים, ולכן חשוב לומר זאת במפורש. פוגשים את המטפל לבד או יחד עם בן או בת הזוג, ועובדים על קשיים בתפקוד המיני ועל מצוקה שקשורה במיניות ובאינטימיות, כמו קשיי חשק, כאב בקיום יחסים, קשיי זקפה או קשיים סביב האורגזמה. משך התהליך משתנה לפי הקושי ולפי המסגרת שנבחרה. משתמשים בטיפול מיני כתהליך עצמאי, ולעיתים גם לצד טיפול אחר שמקבל אחד מבני הזוג.[1]

עוסקים בתחום מגיעים ממקצוע טיפולי או רפואי קיים: עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, רופאים ובעלי מקצועות טיפול נוספים שהוסיפו את הטיפול המיני להכשרתם, ומקורס פתוח יותר שמזכה בתעודת יועץ מיני. השם לא מגלה באיזה מסלול המטפל למד. ההכשרה שכל מטפל עבר והניסיון שצבר הם מה שמספר את הסיפור.[2][8]

אין בישראל חובה חוקית להכשרה בטיפול מיני. התקנון של האגודה הישראלית לטיפול מיני בונה את מסלול ההסמכה שלה בשלוש שכבות: מקצוע טיפולי או רפואי קיים עם שנות ניסיון, קורס אקדמי במיניות האדם, והתמחות קלינית במרפאה שהאגודה הכירה בה. ההסמכה עצמה לא חובה.[2]

בדקנו 6 תוכניות הכשרה מלאות במסלול המטפלים, מהן 2 פרסמו היקף שעות לימוד מלא ונקי לתחום, בין 336 ל-520 שעות. חלק מהתוכניות מפרסמות את ההיקף בסמסטרים, במפגשים או בנקודות זכות ולא בשעות. התוכניות האלה הן מתכונות של שנתיים עד שלוש שנים, עם יום או חצי יום לימודים קבוע בשבוע. תוכנית אחת מפרסמת 700 שעות משותפות לטיפול זוגי-משפחתי ומיני יחד, בלי פירוק לשעות הייעודיות לטיפול המיני; באותה תוכנית קיימת גם קבלה חריגה מצומצמת למי שלא עומד בתנאי תואר שני, על בסיס ידע וניסיון. לצד המסלול הזה קיימים גם קורסים פתוחים יותר, בין 140 ל-165 שעות, ששמם מזכה בתעודת יועץ מיני, לא מטפל מיני. ייתכנו בישראל גם תוכניות ארוכות או קצרות יותר מהטווח שנדגם.[4][5][6][7][9][10][8][11]

אפשר לשאול את המטפל איפה למד, מה כללה ההכשרה ומה הניסיון שלו.

את ההכשרה בתחום מסדירה בפועל האגודה הישראלית לטיפול מיני, עמותה משנת 1983 שההצטרפות אליה לא חובה.[3]

התקנון של האגודה קובע שחברות בה היא לא היתר מטעם המדינה לעסוק בטיפול מיני. כלליה חלים רק על מי שבחר להצטרף אליה.[2]

השם מטפל מיני לא שמור בחוק, ולכן השם לבדו עוד לא מעיד על הכשרה. כאן נכנס האימות: התג מאשר שמסמך הכשרה קיים, שייך למטפל ותואם את מה שהצהיר: התוכנית, הגוף שהנפיק והדרגה.

את הטיפול הזה תפגוש גם בארגז הכלים של מטפל, לצד הכותרת המקצועית שלו, והכותרת היא שקובעת איזה תג מוצג. כשהכותרת היא מקצוע עם רישום או רישיון מהמדינה, התג מאמת את המקצוע.

מחקר שריכז עשרים ניסויים מבוקרים מצא שטיפול פסיכולוגי משפר באופן משמעותי מגוון רחב של קשיים בתפקוד המיני, בהשוואה למי שהמתין לטיפול: קשיי חשק, קשיים סביב האורגזמה ועוד. השיפור נמדד גם בחומרת הקושי וגם בשביעות הרצון המינית, והיה בולט במיוחד אצל נשים עם ירידה בחשק המיני ועם קשיי אורגזמה.[12]

מחקר נוסף שריכז נתונים מ-36 מחקרים על טיפולים לקשיי חשק, עוררות ואורגזמה אצל נשים מצא ששילוב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מבוסס קשיבות שיפר משמעותית את שלושת התחומים יחד, בהשוואה למצב שלפני הטיפול. לקשיי זקפה אצל גברים נמצאה גם עדות מצומצמת יותר לשיפור בטיפול פסיכולוגי קבוצתי, בייחוד בשילוב עם תרופה.[14][13]

המחקרים בדקו את הגישה הטיפולית עצמה, לא תוכנית הכשרה מסוימת, והתוצאות הן ממוצע של אנשים רבים שנבדקו, לא הבטחה שהטיפול יעזור לכל אחד באותה מידה. המחקר בתחום הטיפול המיני מצומצם יחסית, וחלקו ותיק.

בדקנו את מה שנמצא, וייתכנו מחקרים נוספים. אפשר לשאול את המטפל אם הקושי שמתמודדים איתו מתאים לסוג הטיפול שהוא מציע.