כולנו מכירות את הרגעים האלה שבהם נדמה שהחיים מתנהלים מעלינו ולא איתנו. שיחה עם בן הזוג ששוב מתדרדרת לאותו ויכוח שחוק, תקשורת שמרגישה כמו הליכה על ביצים, תחושה של דריכה במקום, וההרגשה המתישה הזו שניסית כבר הכל ושום דבר לא משתנה.
במצבים כאלה קל מאוד לשקוע בתסכול. התחושה הטבעית היא שהמפתח לשינוי נמצא אצל הצד השני, שאם רק הוא היה מבין אותך או אם הנסיבות היו אחרות, הכל היה נראה אחרת.
אבל האמת היא שדווקא במקומות שמרגישים הכי תקועים, יש לך הרבה יותר כוח והשפעה ממה שנדמה לך.
הנקודה העיוורת שמנהלת אותנו
כשאנחנו בתוך סערה רגשית או שגרה שוחקת, כולנו פועלות מתוך נקודות עיוורות. אלה אותם דפוסים אוטומטיים שחוזרים על עצמם, אותן תגובות ואותן פרשנויות שמביאות פעם אחר פעם לאותה תוצאה מתסכלת.
אי אפשר לשלוט במה שהאדם שמולך יגיד או יעשה, וגם לא בנסיבות החיצוניות שהחיים מביאים. אבל הנה התובנה שמשנה את כל התמונה: ברגע שאת משנה אפילו תגובה אחת שלך או דפוס תקשורת אחד, כל הדינמיקה סביבך מחויבת להשתנות.
שליטה אמיתית לא מגיעה מניסיון לנהל אחרים, אלא מהיכולת לזהות איפה את פועלת על אוטומט, לבנות עוגן פנימי של שקט וביטחון, ולדייק את התקשורת שלך כך שתבטאי את הצרכים והגבולות שלך בצורה ברורה, בלי להתנצל ובלי לתקוף.
מתקיעות לתנועה קדימה
להחזיר לעצמך את השליטה לא דורש מהפכות ענק. זה מתחיל בהסכמה להסתכל על המצב בעיניים מפוכחות, לראות את מה שפספסת עד עכשיו בתוך הלופ, ולאמץ כלים מעשיים ופשוטים שמחזירים לך את תחושת המסוגלות.
כשאת לומדת להכיר את הכוחות שלך ולפעול מתוך בהירות ולא מתוך תגובתיות, תחושת התקיעות מתפוגגת והתנועה קדימה מתחילה לקרות.
אם את מרגישה שהגיע הזמן לראות את הדברים אחרת, לזהות מה עוצר אותך ולקבל כלים מעשיים שיחזירו לך את הביטחון והשקט ביחסים ומול עצמך, אני מזמינה אותך לעשות את הצעד הראשון יחד.