היפנוזה טיפולית: 5 דברים שצריך לדעת לפני שמתחילים (ומתי זה יכול לעזור)

מדריך התמצאות מעשי: מה זה באמת, איך זה מרגיש, למי זה מתאים, ואיך בוחרים מטפל מוסמך בישראל

מאת: צוות tipul4all

מה נמצא במאמר

• מה זה באמת היפנוזה טיפולית (ולמה זה לא מה שרואים בטלוויזיה)
• למה משתמשים בהיפנוזה בטיפול נפשי
• למי היפנוזה מתאימה יותר
• איך בוחרים מטפל בהיפנוזה בישראל
• מתי לפנות לעזרה
• נקודות חשובות לזכור
• לסיכום
• שאלות ותשובות

שמעתם על מישהי שהפסיקה לעשן אחרי כמה פגישות היפנוזה. קראתם על אדם שהצליח סוף סוף להרגיע חרדה שליוותה אותו שנים. וגם ראיתם את הקטעים ההם בטלוויזיה, אנשים על במה שמתנהגים כמו תרנגולות ברגע שהמנחה מצמיד אצבעות. אתם תוהים: האם היפנוזה היא כלי טיפולי אמיתי, או תעלול בידורי מבריק?

השאלה הזאת הגיונית לחלוטין. יש כאן בלבול טבעי בין שני עולמות שנושאים את אותו שם, ויש ביניהם הבדלים מהותיים במטרה, במסגרת ובאחריות המקצועית.

במאמר הזה נעשה סדר: מה באמת קורה בהיפנוזה טיפולית, איך זה מרגיש, במה זה עשוי לעזור, למי זה מתאים פחות, ואיך לבחור מטפל שאפשר לסמוך עליו. בסוף הקריאה תוכלו להחליט בעצמכם, בראש צלול, אם זה כיוון ששווה לכם לבדוק.

מה זה באמת היפנוזה טיפולית (ולמה זה לא מה שרואים בטלוויזיה)

נתחיל מהדבר שהכי מבלבל בהיפנוזה. המילה "היפנוזה" מעלה בראש דימוי של אדם ישן, חסר שליטה, שעושה כל מה שאומרים לו.

האם זה מה שקורה בהיפנוזה טיפולית? לא. ולמען האמת, זה לא בדיוק מה שקורה גם על הבמה.

היפנוזה קלינית היא מצב של קשב ממוקד והיענות מוגברת לסוגסטיות, כלומר להצעות ולהנחיות של המטפל. לעיתים קרובות המצב מלווה בהרפיה, אבל ההרפיה אינה תנאי. יש מי שמתאר אותה כמצב של תשומת לב מרוכזת, דומה לתחושה שאתם מכירים כשאתם שקועים בסרט טוב ולא שמים לב שחלף הזמן. או כשאתם נוהגים בדרך מוכרת ולפתע מגלים שהגעתם ליעד בלי לזכור את כל הפרטים.

במצב הזה, המוח פנוי יותר לקבל רעיונות והצעות חדשים, ולכן הוא יכול לשמש כר נוח לעבודה טיפולית. אין כאן "כניעה". להפך, מדובר בשיתוף פעולה. המטפל מנחה, אבל אתם אלה שנכנסים למצב הזה, מרצונכם, תוך שמירה על השליטה.

איך זה מרגיש בפועל

אנשים מתארים תחושה נעימה של רוגע. הגוף מתרפה, הנשימה מתאטת, והמחשבות מתמקדות בקול המנחה ובתמונות שהוא מזמין אתכם לדמיין. בדרך כלל נשארים ערים ומודעים למתרחש, ואפשר לדחות הצעה שלא מתאימה, לפקוח עיניים ולהפסיק. עומק החוויה ומידת המודעות משתנים מאדם לאדם.

זו אולי הנקודה הכי חשובה להרגעה: לפי גישות מקובלות בהיפנוזה, אדם לא ייכנס למצב היפנוטי בלי הסכמה, ובדרך כלל לא יבצע פעולה שסותרת את ערכיו העמוקים. המטפל אינו "שולט" בכם. הוא מלווה אתכם למצב שבו נוח יותר לעבוד על מה שהבאתם לחדר. השליטה נשארת אצלכם לאורך כל הדרך.

ההבדל בין היפנוזה טיפולית לבין היפנוזת במה

אז מה קורה על הבמה? אנשים נבדלים זה מזה במידת ההיענות שלהם לסוגסטיה, ואמן הבמה עשוי לבחור מראש, מתוך הקהל, אנשים שנראים מגיבים לה בקלות רבה, ומוסיף לזה אווירה, ציפייה חברתית ורצון להשתתף בהצגה. המטרה שם היא בידור, ולכן מדגישים את מה שנראה דרמטי ומצחיק.

בחדר הטיפול המטרה הפוכה לגמרי. אין קהל, אין הצגה, ואף אחד לא ינסה לגרום לכם לעשות משהו מביך. יש מטפל בעל הכשרה, מטרה טיפולית מוגדרת, וקצב שמתאים לכם. היפנוזה קלינית היא כלי בתוך מסגרת טיפולית רחבה, ולרוב היא נשענת על יחסי אמון שנבנים לאורך זמן. אותו שם, שני עולמות.

למה משתמשים בהיפנוזה בטיפול נפשי (ובאילו מקרים זה יכול לעזור)

הרעיון המרכזי פשוט: כשהגוף רגוע והתודעה ממוקדת, לפעמים קל יותר לגשת לדפוסים של מחשבה ורגש ולעבוד איתם אחרת. היפנוזה משמשת בדרך כלל ככלי נלווה, בתוך טיפול רחב יותר, ולא כפתרון בודד שעומד בפני עצמו. הנה כמה מהתחומים שבהם היא מוכרת כגישה אפשרית.

חרדה ופוסט טראומה

אצל אנשים רבים שמתמודדים עם חרדה, המערכת נמצאת במצב של דריכות מתמדת. היפנוזה עשויה לסייע ללמד את הגוף ואת התודעה להיכנס למצב של הרפיה עמוקה, ולתרגל את המעבר הזה גם מחוץ לחדר. בטיפול בעקבות טראומה, יש מטפלים שמשלבים כלים היפנוטיים כחלק מעבודה זהירה ומדורגת על זיכרונות קשים.

חשוב לומר זאת בכנות: זה עשוי לעזור לחלק מהאנשים, ולא תמיד מצליח. עבודה על זיכרונות טראומטיים דורשת ליווי מקצועי ומסגרת בטוחה, ואינה מתאימה לכל שלב ולכל אדם. ההחלטה אם ומתי לשלב היפנוזה בטיפול בטראומה צריכה להתקבל יחד עם איש מקצוע שמכיר אתכם.

עוד דבר שחשוב לדעת: היפנוזה אינה כלי לאימות או לשחזור מדויק של זיכרונות. זיכרונות שעולים במהלכה עשויים להיות מושפעים מסוגסטיה, ולכן אין להתייחס אליהם כהוכחה לכך שאירוע מסוים התרחש.

כאב כרוני ומצבים רפואיים

אחד השימושים המוכרים יותר בהיפנוזה הוא בתחום ניהול הכאב. במסגרות רפואיות שונות, כולל בבתי חולים, נעשה שימוש בטכניקות היפנוטיות כדי לנסות לסייע לאנשים להתמודד עם כאב, לצד הטיפול הרפואי הרגיל. הרעיון אינו "להעלים" את הכאב, אלא לשנות את היחס אליו ואת עוצמת החוויה שלו.

כאן חשוב לומר בבירור: כל כאב, ובמיוחד כאב חדש או משתנה, מחייב קודם כל בירור רפואי. היפנוזה בהקשר של מצב רפואי היא תמיד תוספת לטיפול הרפואי, לא תחליף לו, והיא צריכה להיעשות בתיאום עם הצוות המטפל.

שינוי הרגלים והתנהגויות

היפנוזה מוכרת גם ככלי אפשרי בתהליכים של שינוי הרגלים, כמו הפסקת עישון או התמודדות עם אכילה רגשית. הרעיון הוא לחזק את המוטיבציה, לעבוד על הקשר הרגשי שמאחורי ההרגל, ולתמוך בשינוי שאתם כבר רוצים לעשות.

היעילות כאן משתנה מאוד מאדם לאדם, והראיות המחקריות בתחומים האלה עקביות פחות מאשר בניהול כאב. אצל חלק מהאנשים היפנוזה נותנת דחיפה משמעותית, ואצל אחרים פחות. לרוב היא עובדת טוב יותר כשהיא חלק מתוכנית רחבה יותר, ולא כפתרון קסם חד פעמי.

למי היפנוזה מתאימה יותר (ומה משפיע על ההיענות)

התשובה הכנה היא: לא באותה מידה על כולם. אנשים נבדלים זה מזה במה שנקרא "סוגסטיביות", כלומר עד כמה קל להם להיכנס למצב היפנוטי ולהיענות להצעות של המטפל. זה תלוי בגורמים כמו יכולת הריכוז, הפתיחות לחוויה, ומידת האמון והרוגע בחדר.

נקודה שחשוב להדגיש: סוגסטיביות גבוהה אינה סימן לחולשה, לתמימות או ל"קלות ריגוש". להפך, לעיתים היא קשורה ליכולת דמיון עשירה ולריכוז גבוה. וגם אם אתם לא נכנסים לטראנס עמוק, זה לא אומר שהיפנוזה לא תוכל לתרום לכם כלל. רבים מפיקים תועלת גם ממצב של הרפיה קלה עד בינונית.

מי נחשב "סוגסטיבי"

אנשים מתחלקים על פני קשת רחבה. יש אנשים שנכנסים בקלות למצבים היפנוטיים עמוקים, יש כאלה שמתקשים, ואחרים נמצאים איפשהו באמצע ומסוגלים להיכנס למצב של ריכוז והרפיה. חלק מהמטפלים בודקים את רמת הסוגסטיביות בפגישות הראשונות כדי להתאים את הגישה.

ובכל מקרה, נכונות ואמון משנים הרבה. אם אתם מגיעים מתוך התנגדות עמוקה או ספקנות מוחלטת, התהליך עלול להתקשות להמריא, פשוט כי היפנוזה דורשת שיתוף פעולה פנימי.

מתי היפנוזה לא מתאימה

יש מצבים שבהם היפנוזה אינה הכלי הנכון, לפחות לא בשלב הזה. אצל אנשים שמתמודדים עם מצבים פסיכוטיים, למשל, היפנוזה בדרך כלל אינה מומלצת, וכל שילוב כזה מחייב שיקול דעת קפדני של איש מקצוע. גם כאשר יש התנגדות פנימית חזקה, או ציפייה לפתרון מיידי וקסום, התהליך עלול לאכזב.

הכלל הפשוט: אל תאבחנו את עצמכם ואל תחליטו לבד אם זה מתאים. הערכה ראשונית עם מטפל מוסמך היא הדרך לברר אם היפנוזה רלוונטית למצב הספציפי שלכם, ואם כדאי לשלב אותה עם גישות טיפוליות נוספות.

איך בוחרים מטפל בהיפנוזה בישראל (ומה חשוב לבדוק)

בחירת המטפל היא אולי החלק הכי מעשי, וגם החשוב ביותר. בתחום ההיפנוזה, אולי יותר מבתחומים אחרים, ההכשרה והרקע של המטפל קריטיים. היפנוזה נוגעת במצבים רגשיים עמוקים, ולכן חשוב מאוד שהאדם שמלווה אתכם יידע מה הוא עושה.

הנה כמה דברים ששווה לברר לפני שמתחילים:

• רקע מקצועי קליני. לפי חוק השימוש בהיפנוזה, הרשאה להיפנוט ניתנת בישראל רק לרופא, לרופא שיניים או לפסיכולוג מומחה שעברו הכשרה ובחינות מתאימות [1]. חשוב לבדוק גם שהמטפל משתמש בהיפנוזה במסגרת תחום המומחיות שלו ובהתאם לבעיה שלשמה פניתם.
• הכשרה ייעודית בהיפנוזה. העיסוק בהיפנוזה מוסדר בישראל בחוק השימוש בהיפנוזה משנת 1984, ואסור להפנט אדם בלי הרשאה להיפנוט [2]. מומלץ לשאול בפתיחות על ההרשאה ועל ההכשרה של המטפל בתחום.
• שקיפות לגבי הציפיות. מטפל מקצועי לא יבטיח לכם ריפוי מובטח או תוצאה תוך פגישה אחת. הוא יסביר מה סביר לצפות, ומה לא.
• תחושת אמון וביטחון. מכיוון שהיפנוזה נשענת על רוגע ואמון, חשוב שתרגישו בנוח עם האדם שמולכם. מותר, ואף כדאי, לשוחח בפגישת היכרות לפני שמתחייבים.
• שילוב עם טיפול רחב. שאלו כיצד ההיפנוזה משתלבת בתהליך הכולל. לרוב היא כלי בתוך טיפול, ולא עומדת לבדה.

ולגבי עלות: מחירי טיפול בהיפנוזה בישראל משתנים בין מטפלים ואזורים, בדומה לטיפולים רגשיים אחרים. שווה לברר מראש את המחיר לפגישה ואת מספר הפגישות המשוער, כדי שתוכלו לתכנן בראש שקט.

מתי לפנות לעזרה

לפעמים הסקרנות לגבי היפנוזה מגיעה ממקום של מצוקה אמיתית, ולא רק מרצון לנסות משהו חדש. אם אתם מזהים אצל עצמכם אחד מהדברים הבאים, כדאי לפנות לאיש מקצוע, בין אם בסופו של דבר תבחרו בהיפנוזה ובין אם לא:

• חרדה, מתח או פחדים שמפריעים לכם לתפקד ביומיום, בעבודה או בקשרים.
• קושי ממושך בשינה שמשפיע על מצב הרוח והאנרגיה שלכם.
• זיכרונות קשים או תגובות טראומטיות שממשיכים ללוות אתכם.
• הרגל שאתם מנסים לשנות שוב ושוב ולא מצליחים לבד.
• כאב כרוני שמעיב על איכות החיים, לאחר שכבר נבדק רפואית.

פנייה לעזרה אינה סימן לחולשה. היא בדיוק הצעד שמאפשר לברר, יחד עם מישהו שמבין, איזו גישה טיפולית מתאימה לכם, והאם היפנוזה יכולה להיות חלק ממנה. אם משהו במצבכם מרגיש חדש או שונה מהרגיל, פנו קודם כל לבדיקה, ולא לאבחון עצמי.

לסיכום

היפנוזה טיפולית רחוקה מאוד מהתמונה שמכתיבה הטלוויזיה. אין כאן איבוד שליטה, אין כניעה ואין קסם. יש מצב טבעי של קשב ממוקד, שלרוב מלווה בהרפיה, שבו לפעמים קל יותר לעבוד על חרדה, על כאב, על שינה או על הרגלים שמבקשים שינוי. זה כלי מוכר בעולם הטיפול, שעשוי לסייע לחלק מהאנשים, בדרך כלל כחלק מטיפול רחב יותר.

מי שמתלבט אם היפנוזה מתאימה לו, התשובה הפשוטה היא: בואו נבדוק את זה יחד עם איש מקצוע. הערכה ראשונית תעזור להבין אם זה הכיוון הנכון עבורכם, ובחירה במטפל בעל רקע קליני והכשרה מתאימה עוזרת לכך שהתהליך ייעשה בזהירות ובבטחה. אם קראתם עד כאן, כבר עשיתם את הצעד הראשון: הפכתם את הסקרנות להחלטה מושכלת יותר.

שאלות ותשובות